פקודת מס הכנסה קובעת הוראות בדבר אוכלוסיית החייבים בהגשת דוח על הכנסותיהם לפקיד השומה וכן את הפירוט והדרך בה על האוכלוסיות השונות להגיש את אותו דו"ח.
בין היתר נקבע כי -
• חברה שהינה "תאגיד מדווח" - תערוך דוחות כספיים עפ"י הנדרש בחוק ניירות ערך. בהתאם לכללי הרשות לני"ע, הדוחות הכספיים ייערכו עפ"י תקני ה-IFRS, ובמקרים מסוימים לפי אחד מאלו: כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב, תקני דיווח כספי בין-לאומיים כפי שאומצו ע"י האיחוד האירופי, הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו, תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ"ח-1998.
• חברה פרטית שאינה תאגיד מדווח - תערוך את דוחותיה הכספיים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
המונח כללי חשבונאות מקובלים לא הוגדר בחקיקה.
במהלך השנים הכיר בית המשפט בסמכותו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות להתקין תקנים שהינם בגדר כללי חשבונאות מקובלים בישראל. בפרט ראו בעניין זה את פסיקתו של בימ"ש בעניין חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בכללי חשבונאות רבים, הן במסגרת שינויים בתקינה הישראלית בעקבות פרסום תקנים חדשים ע"י המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (חלק גדול מהשינויים מבוססים על תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים), והן במסגרת החלה גורפת של כללי ה –IFRS, אשר אומצו בישראל לגבי חברות הכפופות לחוק ני"ע, במסגרת תקן חשבונאות מס' 29 - אימוץ תקני דיווח בינלאומיים (IFRS). יואר כי בהתאם להוראות התקן האמור, הוקנתה האפשרות גם לתאגידים שאינם כפופים לחוק ניירות ערך לאמץ את תקני ה- IFRS.
מה הם אפוא לאמיתו של דבר כללי החשבונאות המקובלים לעניין הוראות מס הכנסה?
ובכן, עמדת רשות המיסים היא שכללי החשבונאות המקובלים (לעניין הדוחות הכספיים המוגשים לפקיד השומה), הם תקני חשבונאות ישראליים או תקני ה-IFRS או תקן דיווח כספי בינלאומי לישות קטנות ובינוניות (IFRS FOR SME's), לפי בחירת הנישום, ובלבד שבחירה זו תיושם באופן עקבי.
עם זאת, לאור הפרקטיקה שנצברה בנושא כללי חשבונאות מקובלים, במקרים חריגים תקבל רשות המיסים כדוח חשבונאי שנתי, גם דוחות חשבונאיים הערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב או תקני דיווח בין-לאומיים כפי שאומצו ע"י האיחוד האירופי או כללי חשבונאות הנדרשים באותה מדינה (מחברות הנסחרות בבורסה באותה מדינה) או כלל חשבונאות שנקבעו בהתאם לדרישת חוק/רגולטור מקומי בישראל.
נאיר: עריכת הדוחות בהתאם לכל אחד מן האופנים האמורים לעיל, אינה מתייחסת לדוח ההתאמה לצרכי מס. דוח ההתאמה לצרכי מס יערך בהתאם להוראות דיני המס, ויתאים את הרווח החשבונאי להכנסה החייבת או להפסד לצורכי מס.
כמובן, שבמקרה בו שינה תאגיד בשנת מס מסוימת, את אופן עריכת דוחותיו הכספיים, ממערכת כללי חשבונאות אחת, למערכת כללי חשבונאות אחרת ( למשל, חברה שמניותיה נרשמו למסחר בבורסה בישראל, ועוברת מדיווח עפ"י תקני חשבונאות ישראליים לדיווח עפ"י תקני דיווח כספי בין לאומיים (IFRS), על התאגיד לציין זאת במסגרת דוח ההתאמה לצרכי מס לשנת האימות לראשונה, ואת הסיבה לשינוי השיטה.
עו"ד יובל ברכה רח' היצירה 29, בית גאון (מתחם הבורסה) רמת גן טל': 03-9016008, פקס': 03-9016009; yuvalb@yuvalb.org; עו"ד יובל ברכה נמנה על צמרת עורכי הדין בתחום העסקי מסחרי-אזרחי, ותחום הנדלן בכללם. עו"ד ברכה הינו בעל תואר ראשון במשפטים, עם התמחות עסקית ענפה וכן הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA). עו"ד ברכה משמש כבורר, קובל בלשכת עורכי הדין וכן הינו גם בעל תעודת מגשר מוסמך. עו"ד ברכה כיהן כמנהל מחלקת נדלן במשרד גדול ומוביל בתל אביב, ומאז הינו מלווה עם צוות משרדו בעלי עסקים, יזמים, תאגידים, יחידים וגופים אחרים בשלל עסקאות, חלקם מן המוכרים יותר במשק הישראלי.